גד אולמן בוגר בצלאל 1960 יוצר וחיי בתל אביב.

אולמן אמן רב-תחומי. ביצירתו בוחן אולמן את נושא המקום והמסורת.
נוקט בתהליכים המעבירים את החומר תהליכים מתחדשים ומגבשם ל”חומר חדש”.
עשייתו מתקיימת  במרחב באמנותי ובמרחב הציבורי.
אולמן מייצר אנלוגיה בין חומר לבין מסורת ותרבות; חוקר את הקונסטרוקציה החומרית ושואף לדקונסטרוקציה חומרית.
הוא בוחן את המקום והמסורת; הישראלית ,יהודית, כנענית וכל מעגליה ושלוחותיה של קהילה ומקום ומשלבם במהלכים המגדירים אותם מחדש, מהלך בין מסורת לקדמה.
כך גם הגדרת התחומים באמנות לא מגבילה אותו, אולמן חוקר עד לשליטה מלאה את החומר  ולאחר מכן מחל בפעולת “נגדו” דרך ערבוב בין מדיומים שונים והמצאת שיטות הנותנות משמעיות חדשות לתכונות החומר  ולתפיסתו.

אולמן אינו מפנה את גבו למרחב הציבורי ופועל בחוזקה ביצירת פסלי חוצות, תצריבים וציפויים שונים במקביל למורשתו האמנותית; ללא היררכיה בין האמנותי לציבורי וייתר על כך דרך יצירת רצף סביב נושאים שפועל סביבם בשני העולמות.
ביצירתו המתקדמת אולמן המשיך לבחון מיתולוגיה אישית – קולקטיבית,
באמצעות טבע, שורשיות, שאלות התבלות הגוף והענקת חיים חדשים דרך הפגמים וחוסר השליטה.
גד “לוחם” נגד תרבות ‘צעירים לנצח’, נגד התרבות הצרכנית הרווחת.
הוא בוחן את רעיון מקור והעתק דרך הגדרה מחדש של פוזטיב/נגטיב בהדפסיו משתמש בנגטיב, לוח ההדפס כפוזטיב וכך מבטל את היכולת לשכפל, מייצר יצירה חד פעמית.
בתבליטיו ובהדפסיו מציג את הפגום, את הזרוק והבלתי חשוב ומעלה אותם כאסתטיקה חדשה.
שחיקה, מעיכה וקימוט של החומרים  בהם הוא משתמש, בדיקת המהפך העובר על החומר ה”נמוך” תוך הבלטת תכונותיו המבניות כדי להעניק לו חיים וערך חדש.